שותפות גורל

שותפות גורל

מפגשים בין אנשים נראים לעיתים מקריים לחלוטין. מפגש רגעי יכול לשנות חיים לאנשים מסוימים. ישנם מפגשים שמתחילים במריבה ואיננו מבינים איך זה קורה, האדם שפגשנו מעיר ומאיר בנו רגשות עזים של כעס או תחושת דחייה שלמרות שלא פגשנו בו בעבר מיד עולות בנו רגשות או תחושות שאיננו מבינים למה הן מופיעות. יותר מכך, איננו מבינים מה יש באדם שפגשנו שמעיב על תחושתנו, לעומת זאת ישנם כאלה שפגשנו לפני רגע ומרגיש לנו כאילו אנו מכירים אותם שנים והפער בין העולמות מצטמצם פלאים בפרק זמן קצר.

הצטלבות דרכים בין אנשים הוא מפגש בין נשמות שנפגשו בגלגולים קודמים והתגלגלו לעולם הזה למפגש מחודש.

למה זה קורה, והאם יש סיבות למפגש חוזר?

כל מפגש בין אנשים פותח פרק חדש בהיסטוריה הרוחנית שלהם, החדש מתערבב עם הישן והוא מהווה חלק מסך החוויות של כל אחד מהם בנפרד ושניהם יחד. לכל אחד מהמעורבים במפגש יש סיבה שנמצאת עמוק בתוך המהות של נשמתו, הנשמה בוחרת לחזור למפגש הזה משום שהיא מודעת לחשיבותו ומשום שהיא יודעת שבזכות/בגלל ההיכרות הקודמת של המעורבים בו רק היא יכולה לסייע לה להתמודד עם נושא מסוים, דרך המפגש היא יכולה לעבור לשלב חדש וגבוה יותר בתהליך ההתפתחות שלה.

בכל מפגש ישנה שותפות גורל. שותפות של תיקון ותיקון משותף. כל מפגש פותח אפשרות להעמיק פנימה ולעשות עם עצמנו עבודה אישית התפתחותית. לכל אחד מהמשתתפים במפגש ישנה עבודה שונה לעשות בהתאם לשלב בו הוא נמצאים. באותה תקופת זמן המפגש של שני השותפים בו הוא זה אשר יכול לקחת כל אחד מהם למדרגה הבאה אליה הוא צריך להגיע. הווה אומר, ההשפעה ההדדית ביניהם בגלגול הזה חשובה לשניהם בתזמון הזה. יתכן שרק אחד יבחר לקבל מהשני את מה שיש לו ללמוד ממנו או עקב במפגש, כמו שציינתי הלימוד נעשה ברמת הנשמה, הנשמות, הן אלה שבחרו לחדש את המפגש ביניהן, הביטוי של השיעור אותו האדם צריך ללמוד חייב לעבור ולהשפיע ברמה הרגשית, המנטלית, התנהגותית והפיזית שלו, היישום חייב לבוא לידי ביטוי בעולמו הגשמי, רק כך הנשמה יכולה לבוא לידי ביטוי בעולם הזה, אחרת התיקון לא מסתיים. במידה והשותפים לא למדו את השיעור שהמפגש ביניהם יצר, הם יצטרכו להיפגש שנית בחיים אלה או בגלגול אחר או לעבור לשותפות אחרת כדי ללמוד את אותו שיעור. לעיתים רק אחד מהשותפים לקח על עצמו את השיעור ואת תוצאותיו והוא מצליח להביאן לידי ביטוי בחייו והאחר לא, במצב כזה יצטרך האחר להמשיך למפגש הבא כדי ללמוד את אותו שיעור או שיעורים מנשמה אחרת.  קורה שהקשר מתנתק או מתרופף כאשר שתי הנשמות למדו את הדרוש ממנו.

לפעמים אנחנו עוברים משותפות אחת לשנייה ומתגלה לנו שהנושא הישן שלא פתרנו צף ועולה מתוך ובתוך שותפות אחרת, יתכן שהשותפות הזו תהיה קשה יותר, שתכלול סבל גדול יותר, אכזבה עמוקה, או כאב מוכר רק בעוצמות גבוהות יותר, או אז אנחנו נזכרים שעברנו משהו דומה, ועולה השאלה למה שוב הגענו עד הלום?

* "כבר עברתי את זה, הוא מתלונן בלבו."

"באמת כבר עברת את זה, משיב הלב, אבל מעולם לא עברת מעבר לזה"

"או אז הלוחם מבין שהניסיונות החוזרים על עצמם

תכליתם אחת ויחידה: ללמדו את שאינו רוצה ללמוד"

המפגש המשותף יוצר גם השתקפות עצמית, השתקפות המסייעת לנו לראות בנו את מעלת שותפנו או את חסרונו – הוא חסרוננו, כך נוכל לזהות את השיעור שלנו ואת הדברים שאנו צריכים לעבוד עליהם בתוכנו.

ישנם שני ביטויים ביהדות שמדייקים את ההשתקפות הזו, " כל הפוסל במומו פוסל" [תלמוד מסכת קידושין] – באם אתה רואה את חסרונו של זולתך, דע שהוא קיים בך. השני ממגילת משלי: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ההשתקפות שלנו מוקרנת מפניו ומלבו של האחר וכך אנו יכולים לדעת מה אנו מקרינים מתוכנו החוצה.

*"המדריך ללוחם האור" מאת פאולו קואלו הוצאת ידיעות [עמוד 28]