כד קטן

כד קטן

דמיינו כד, לא משנה גודלו, דמיינו כעת את תפקידו של הכד, לשם איזו מטרה הוא נוצר ולשם מה אתם הייתם משתמשים בו.

כעת דמיינו שבכד ישנו סדק, אפילו סדק ממש קטן שלא ממש נראה לעין.

מה לדעתם יקרה לכשתרצו להשתמש בו? האם הוא יוכל למלא את התפקיד שלמטרתו הוא נוצר?

כדי להשתמש בו לתפקיד שנוצר אנחנו ניגשים למקור המים, ממלאים אותו, מוזגים מתוכו לכלי אותו אנו מבקשים למלא. אך מה קורה אם בכד יש סדק והמים זולגים ממנו? נכון, תלוי בגודל הסדק אך לא נוכל להשתמש בכל המים שמזגנו לתוכו, חלקם יזלגו ממנו וכך נצטרך לגשת למקור מים פעמים נוספות.

האדם נמשל לכד, [כלי על פי הקבלה] נשמתו הגיעה לכאן למלא תפקיד מסוים שהוגדר לה. על ידי הלבוש שלה, הגוף, הם מתחילים את מסעם בעולם. בהגיעה לעולם, הנשמה "ריקה", [משכיחים ממנה את הידע שרכשה רגע לפני רדתה כדי שתיזכר בו במסע על הארץ] וביחד הם יוצאים למסע חדש בעולם הזה לצורך מימוש תפקידה. יחד, הם מתחילים לחוות חוויות ולאסוף דברים שונים בדרכם אל היעד ולהיזכר בכל מה שידעה טרם הגעתה לעולם הזה.   

כמו הכד הסדוק במשל גם באדם ישנם סדקים ואיתם הוא מסתובב ומבקש להתמלא, הוא עושה מעשים טובים ומצפה שזה יספק אותו, אך מעשים טובים והסיפוק שהם מביאים צריכים להיות טבועים בהתנהגותו, הוא צריך לעסוק בהם ברציפות. מלחמה קשה ניתשת בין הגוף לנשמה, כל אחד מהם רוצה למלא עצמו במה שהוא מכיר ומתאים ליסוד ממנו נוצר.

הגוף רוצה ליהנות ולרכוש ממיטב התוצרת של העולם הגשמי, כסף, אוכל, מותרות כבוד, תאוות ועוד. הנשמה, רוצה להתמלא בחוויות רוחניות, להוביל את הגוף שימלא אחר משימות שיאפשרו לה להגיע למימוש מלא שלה. את זאת היא יכולה לעשות רק בסיועו של הגוף.

האדם הסדוק בולע אל קרבו את כל התוצרת של העולם הגשמי והוא אינו מתמלא. בכל פעם הוא מרגיש שהוא צריך להכניס עוד ועוד כדי להיות מסופק, הוא מחכה שמד הסיפוק יגיע לקצה העליון שלו על מנת להירגע אך זה לא קורה, הוא מרגיש שאינו יכול להגיע אפילו לחצי מהקיבולת שיש בקירבו  [אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו] קהלת רבה א'].

אנחנו שומעים רבות סביבנו מה האדם מבקש להשיג לעצמו בכל רגע מחייו, אילו רשימות יש לו כמטרות לעשייה עתידית. אם אילו מטרות הקשורות לצד הגשמי שלו כמו  קניית מותרות, בילויים וצבירת כוח ואם זה למטרות הקשורות לצד הרוחני שלו לדוגמא, קריאה, למידה למטרה של שינוי פנימי ומציאת משמעות בחייו.

כדי לתקן את הכד הסדוק נדרש האדם לעשות פעולה של תיקון הכלי. האדם גם הוא צריך לעשות תיקון כדי לתקן את עצמו, הקבלה מגדירה את האדם ככלי הדרוש תיקון.                                                                                                                                                           האדם צריך לרוקן עצמו כדי שיוכל לשמש לתפקיד שהוגדר לו וכדי שיוכל לקבל אור רוחני בתוך העולם הגשמי ובאם יש בו בעיה/סדק הוא צריך תיקון כדי שיוכל להכיל את האור בלי שיתרוקן ממנו.

ברגע שהאדם מחליט לעשות שינוי ועושה צעד לכיוון תיקון עצמו "הבא להיטהר מסייעין בידו" [ מסכת שבת קד' א'    ] האור הרוחני מבליט את הסדקים שיש בו וכך האור מסמן לו על מה כדאי שיעבוד ובמה להתמקד, מעבר לכך הוא מתמלא אנרגיה מאותו אור, האור הרוחני בשונה מהצרכים החיצוניים ממלא את האדם לפרקי זמן ארוכים יותר ובכל יש לו אפשרות להמשיך להשקיע בגילוי האור ובתיקון עצמו.